פותחים דלת לשנה החדשה

לפני כשבוע ראיתי בכיתה של דנה קלפים מהממים של דלתות. דלת מסמלת עבורי ומאמינה שעבור כולם, פתיחה וסגירה של תקופה או כל דבר אחר. משם הרעיון כבר התגלגל ממש מהר... דנה ואני יחד הגינו את השיעור המופלא הזה שאני גאה בו כל כך. רצינו יחד עם הילדים לראות כיצד אפשר לסכם את השנה ולראות את השנה החדשה שבאה עלינו לטובה.
התחלנו את השיעור בפריסת הקלפים "דרך הדלת" של גליה בן חיים.

בעולמו הפנימי של האדם דלתות רבות נסתרות, למחשבה, רעיון ורגש.

בכל מפגש עם האחר נפגשות הדלתות של השניים. האדם בוחר איזו דלת לפתוח ומתי.

בכל פתיחה של דלת מתהווה קשר שיכול למנף אחד את האחר וליצור מציאות של שמחה, שיתוף פעולה והצלחה הדדית. גילוי ההפתעה שיש בפתיחת דלת, תלד חזון, התלהבות ומנגנון לשינוי תודעה, פרגון והרחבת הטוב בעולם.  לרכישה 0508210386 (אין לי שום קשר לגליה ולא מכירה אותה כלל, למי שרוצה להזמין את הקלפים, זה מספר הטלפון)

כל קבוצה (שילוב של כיתות א' וכיתות ב') קיבלו את הקלפים וכל ילד בחר את הדלת שלו. כל אחד סיפר לקבוצה מדוע בחר דווקא בדלת זו, מה היא מסמלת עבורו. 

משם צללנו למשימה, שלהפתעתי הרבה היתה עמוקה מאד והתשובות שלהם היו לא פחות ממדהימות!

בדף המשימה היה עליהם לבחור דלת (מתמונות שמצאתי ברשת) ולהדביקה על הדף. כל אחד הסביר גם כאן משדוע בחר בדלת זו. בתחתית הדף, כל אחד סיפר מה הוא רוצה להשאיר מאחור (בדלת הסגורה) ולאן פניו מועדות (בדלת הפתוחה), מה הוא רוצה להשיג. ילדי כיתה ב' עזרו לקטנטנים מכיתות א' להתנסח ולכתוב ושיתוף הפעולה היה פשוט מעצים!

דרך הדלת- קלפים

 הלוח המדהים שיצרנו

 לייה מספרת: אני משאירה מאחוריי את הפחד מבית הספר ונכנסת חזקה בלי פחד!

 נעמה מספרת: אני רוצה לצאת מדלת העצבנות וההתרגזות ואני רוצה להכנס לדלת 

של הקשבה, האושר והאהבה.

 נעמי מספרת: אני רוצה להשאיר מאחוריי את כל מה שלא עשיתי ולהשיג בשנה 

הבאה ולעשות מעשים טובים.

 נגה מספרת: לא בא לי לריב עם חברים

 

זה היה שיעור קסום ומלא השראה. הם גרמו לי גאווה רבה!!!

ותודה מיוחדת לדנה על בניית שיעור מקסים ועל שיתוף פעולה מושלם!

קבצים:

דלת

תמונות

תמונות

כיתה ב'2 תשע"ט מסיבת סיום

מסיימת מחזור שני השנה. אחרי שנתיים עם הקטקטים המתוקים (ובאמצע חופשת לידה עם גיא), מסיימת ונפרדת...
הפעם זוהי לא מסיבת סיום, אלא מסיבת פרידה. פרידה אמיתית וסופית בהחלט...
כשנכנסתי השבוע איזה בוקר אחד לכיתה, הסתכלתי עליהם ופתאום קלטתי כמה גדולים הם! ביכתה א' הם מגיעים דרדסים קטנים, ילדי גן חובה. ופתאום, הם נראו לי ענקיים ממש! הסתכלתי על הכיסאות שלהם ועל צורת הישיבה שלהם ופתאום זה הכה בי. שנה הבאה ישבו בכיסאות שלהם ילדים אחרים. חדשים. כאלו שאני עוד לא מכירה...
האמת שזו תחושה מוזרה ועצובה כאחד. אני אמא שלהם לשנתיים ואז הם עוברים ל"אמא" חדשה ואני מקבלת ילדים חדשים. אז קטקטים מתוקים שלי, מאחלת לכם לקבל אמא מופלאה ואוהבת!!!

חילקתי לכל ילד נשיקת פרידה, עיצבתי אימוג'י בדמותי :)

(ולכן אין קבצים, כי זו בעצם אני ולא נראה לי שתרצו להשתמש בדמותי....

 כמו בכל שנה, אני אוגרת את העבודות שלהם מתחילת השנה. אני אוהבת לתת להם מתנה את הדרך אותה עברו. להראות להם מאיפה התחילו וכיצד הם מסיימים. זה תהליך שהם עוברים במשך השנה.

מבחינתי זו המתנה הטובה ביותר שאוכל לתת להם. זיכרון...

בתחילת החוברת צירפתי את הברכה שלי אותה הקראתי במסיבת הסיום.

החוברות מלפנים עם תמונה שלהם מסיימים כיתה ב'

החוברות מאחור עם תמונה שלהם מתחילים כיתה א'....

ואז גם ההורים בירכו... ואני כמובן דמעתי לי מאושר... זה הרגע הכי מרגש

ההורים והילדים הכינו לי חוברת ברכות מדהימה!

 

וכמובן, צריך להיפרד גם מהוועד. 3 נשים מופלאות שליוו אותי באהבה 

הכנתי לכל אחת צנצנת של נשיקות

זהו, עכשיו נשאר לי רק לחלק תעודות :)

האריה שבפנים/ רייצ'ל ברייט

עכבר זעיר, בלתי מורגש, שחיות הג'ונגל דורכות עליו ומתעלמות ממנו, מחליט שהגיע הזמן להשתנות. איך? הוא חושב שעליו להיות קצת פחות עכבר, זעיר וחששן, וקצת יותר כמו האריה מלא הביטחון, שיודע לשאוג ולהרעיד את העולם. הוא מחליט ללכת אל האריה וללמוד ממנו איך לשאוג. הוא עולה אל הסלע הגבוה, נעמד אף אל אף מול מלך החיות, ומגלה שהאריה הגדול והנורא פוחד דווקא מעכברים.

ספר מצוין על פחד, על אומץ ועל היכולת לחולל שינוי בחיים.

זה באמת אחד הספרים היפים שקראתי. מה גם שהאיורים המופלאים של ג'ים פילד הופכים את הספר למופלא עוד יותר.

הילדים היו מרותקים כשקראתי להם בכיתה. איך לא...? תקראו ותבינו לבד

משסיימתי לקרוא ניהלנו דיון בכיתה. הפעם הפעילות היתה שכבתית וישבנו יחד כיתות ב1-ב2 וב3. כולם רצו להביע את דעתם והסבירו כי בכל אחד מאיתנו יש גם עכבר פחדן וגם אריה אמיץ! ואכן זה בדיוק כך :)

כל ילד קיבל בריסטול שחור ועיפרון.

ציירתי על הלוח שלב, שלב, והם ציירו אחרי. לכל אחד יצא אריה אחר, כל אחד יותר מופלא מהשני.

היה לי כל כך קשה לבחור אילו לצלם שצילמתי כמעט את כולם

משימת הכתיבה היתה על הפחד. מתי הצלחתי להתגבר על הפחד. מתי הייתי אמיץ. 

בדיוק כמו העכבר הקטן

תהנו!!!

קבצים:
אריה

פשוט להיות נחמד.... אולי לא....?

השבוע הקראתי בכיתה את הספר "למה חתולים לא נחמדים" של אורי לברון. 
מה גורם לחתול להיות לא נחמד? איך אפשר להבין חתול עצבני? האם הוא רעב? ואולי הוא עצוב או בודד? ספר ישראלי חדש ומעורר מחשבה על ראיית האחר, על חתולים ובעצם על כולנו.

כשחתול נראה לא נחמד, אולי הוא בעצם פוחד או רעב? אולי מישהו התנהג אליו בצורה שאינה נחמדה? כשמביטים על חתול, על ילד או על כל אחד בעין טובה - נפתח הלב, הכעס נדחק הצידה וקל יותר ללמד זכות. הספר קורא לנו לא למהר ולשפוט אחרים אלא לחכות רגע, לפקוח את העיניים ואת הלב, ללמד זכות ולמצוא את הטוב.
נראה כי כולנו שכחנו רגע מה זה להיות נחמד... לפעמים רק צריך לפקוח את העיניים ולשים לב מה קורה סביבי. אולי מישהו עצוב, אולי מישהו זקוק לעזרה, אולי מישהו רק זקוק לחבר, לאוזן קשבת. כל שעלינו לעשות, הוא להביט סביב...

הרגשתי שהקטקטים שלי זקוקים לתזכורת. הרוחות קצת סוערות לקראת סוף השנה והם צריכים לגלות יותר אהדה אחד כלפיי השני, יותר אכפתיות ונחמדות.
הם מאד נהנו מהסיפור ומיד הוסיפו, כל אחד נחמד בדרך שלו. לפעמים חושבים שהוא לא נחמד, אבל זה הכי נחמד שלו... צודקים! רק צריך להקשיב ולהסתכל, כבר אמרתי... קצת יותר רגישות.

כל אחד הכין חתול מופלא משלו. בתוך החתול כתבו מה הם יכולים לעשות על מנת להיות נחמדים יותר לילדי הכיתה.
התוצרים היו מופלאים ומרגשים... התוצאה לפניכם:

 לוח אחד של תוצרים

הספר המקסים:

קבצים:
חתול