אבא עושה בושות / מאיר שלו
פעם אחת היה ילד ושמו אפרים.
היתה לו אמא, כתבת חדשות,
אפרים חשב שהיא משהו מיוחד.
והיה לו אבא
שרק המציא סיפורים
ותמיד עשה בושות.
הגננת מודיעה על חגיגה עם תחרות עוגות. אפרים מבקש מאמו שתכין לו עוגה, אך היא עונה שהיא עסוקה, כי יש לה ריאיון עם שר התיירות, ומביאה לו כסף שיקנה עוגה מוכנה בחנות. אפרים לא אוהב את הרעיון ומתעצב מאוד, אך אביו מחליט לא לישון, ולאפות כל הלילה עוגה שתזכה בפרס הראשון. בבוקר הוא מראה לו עוגה גדולה, בגודל של צמיג, ובערך באותו הצבע. אפרים מכריז כי "זאת עוגה מגעילה!", אך אביו, שכבר שיער ככל הנראה מראש שזה מה שיקרה, כבר חובש כובע טבחים, הולך לגן עם העוגה ועומד ליד השולחן עם כל האמהות, בזמן ששאר האבות יושבים על הכיסאות. בהמשך מתוארות העוגות של כל אחת מאימהות הגן. הגננת מתחילה לטעום מהעוגות, וכשמגיעה לעוגה של אביו של אפרים היא לא מצליחה לחתוך את העוגה, וכמעט נשבר לה הסכין. אביו של אפרים מכריז: "את העוגה שלי אני פורס לבד!". ברגע שהוא נוגע עם הסכין בעוגה, העוגה הופכת להיות מרהיבה ביופיה, עם שושן מסוכר, תותים, שוקולד, קרם ורוד ומילוי מתוק. כולם מריעים לאבא של אפרים, ואפרים בפעם הראשונה גאה באביו ומראה לו אהבה. כשהגננת שואלת את אביו מי לימד אותו לאפות, הוא עונה שאבא שלו לא היה עושה כלום, חוץ מלעשות לו בושות ולאפות. הספר מסתיים בכך שאפרים מחבק את אביו, ובפעם הראשונה, כך לפי הספר, היה לו נעים.
אחרי קריאת הסיפור, כל אחד סיפר מה הוא אוהב באבא שלו, מה מיוחד בו, ומדוע אני גאה בו.
התוצאות לפניכן...
שיעור נוסף באותו נושא לקבוצה אחרת:
הפעם בסוף הקראת הסיפור, ביקשתי מכל ילד שיכין את העוגה שלו לתערוכת העוגות
קבצים:
אבא שלי
עוגה
