יום שבת, 16 בינואר 2016

פרח עציץ

השבוע התחלתי הכנות לקראת טו בשבט. חג לאילנות!
פתחתי את השבוע בשיר "פרח עציץ" של ביאליק. זו היתה כבר הזדמנות מספיק טובה לספר קצת עליו ולהכיר מישהו חשוב במורשת היהודית. (בטוח יותר חשוב מעומר אדם שכל ילד מכיר ....)

פרח עציץ - ביאליק (פנקו את עצמכם והקדישו דקה לשמיעת השיר המדהים)


עֲצִיץ פְּרָחִים

מִן הַחַלּוֹן
פֶּרַח עָצִיץ
כָּל-הַיּוֹם
הַגַּנָּה יָצִיץ.

כָּל חֲבֵרָיו –
שָׁם בַּגָּן,
הוּא לְבַדּוֹ

עוֹמֵד כָּאן.

הקשבנו לשיר, הקראתי להם אותו ושוחחנו על העציץ הבודד. נושא התחושה הוא פרח והאמצעי השירי שבו נוקט ביאליק הוא האנשה.  התחושה הנמסרת בשיר היא בדידות - אף-על-פי שאינה נזכרת בפירוש.
הפרח שתול בעציץ - מצב לא טבעי;  - חבריו  נמצאים בגן - מצב טבעי
-   פרח העציץ נמצא כאן;  - חבריו נמצאים שם.
-    הפרח שרוי לבדו – לעומת כל חבריו.
מתיאור עמידתו של הפרח הבודד מול האחרים משתמע - שהפרח שואף אל חבריו בגן: הפרח מציץ מן החלון הגנה (נבחין ב-ה׳ המגמה).  הוא עושה זאת במשך כל היום.  מי שנמצא בגן הם חבריו ולא עצמים חסרי משמעות לגביו.

הבנו שהעציץ עומד לבדו והכנו בעקבותיו פרח בודד ויפה על מקל ארטיק צבעוני עם פרצופי הילדים במרכזו. כל ילד כתב ברכה לאימו או אביו ונתן להם במתנה את עצמו. כל קבוצה קיבלה דפים עם שבלונה של פרחים בגדלים שונים והיה עליהם לחלוק. כל ילד גזר פרח, העתיק לנייר צבעוני והעביר לחברו.







בהמשך השבוע הקראתי להם את הסיפור "פרח לב הזהב". האפרוחים הסיקו הרבה מסקנות מהסיפור ואחת מהן היתה שגם האח הקטן ביותר במשפחה יכול להיות הגיבור ולהציל את האם ממחלתה הקשה. יצרנו פרחים מחומר חדש, נייר משי וכפית זהב. כל ילד הכין פרח יפה על כפית, במרכזו הדביק לב זהב והדבקנו אותו בתוך כוס. הם עבדו בריכוז רב והתנסו בחומרים חדשים וכעת יש לנו עציצי פרחים קסומים שמקשטים לנו את הכיתה. :)






והנה גינתנו הקסומה....





פעילות עם כיתה א' תשע"ח - "פרח עציץ"
כל אחד הכין את הפרח עציץ אשר עמד לבדו...


 מדביקים פסטה ביסלי עם דבק פלסטיק






אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה