החמניה!

אחד הפרחים האהובים עליי ביותר, הוא פרח החמניה. יש משהו מופלא בפרח השמש הגדול והצהוב הזה שגורם לכולם התפלאות אדירה. (SUNFLOWER) וכשאי אפשר לצאת לטייל בפארק בשיעור מדעים, מביאים את המדעים לתוך הכיתה.
השבוע החלטתי כי זה בדיוק הזמן ללמוד כמה עובדות מעניינות על הפרח המופלא הזה. הגעתי בבוקר לכיתה מצויידת בחמניה מהגינה הפרטית שלי (חילקתי להם בטו בשבט זרעי חמניה ומאז אני מגדלת אותם). סוף מאי זו בדיוק תקופת פריחת החמניות. 

הקרנתי לאפרוחים תמונה על הלוח ושאלתי אותם על מה נלמד היום:

ישנן כמה עובדות מעניינות על חמניות שאני בטוחה שהאפרוחים לא ידעו עליהן...

שאלתי אותם מה הם כן יודעים על החמניה, הם ידעו שהיא צהובה, שהיא גדולה, שהיא זקוקה לשמש כמובן ושהיא פרח.

ומשם יצאנו לדרך:

החמניה יכולה להגיע לגובה של עד 2 מטרים! (שזה מטורף!!!)

מי שהיה אי פעם בשדה חמניות וזכה לראות את הפלא הזה, בטח שם לב שכל החמניות פונות לאותו הכיוון, לכיוון מזרח. בבוקר, עם זריחת השמש, פונה החמניה למזרח, ובערב, עם שקיעתה, היא מסתובבת לכיוון מערב להרוויח עוד כמה שניות של אור השמש.... הם היו מופתעים מאד מפרח שמסתובב.

למדנו כי מכינים מהחמניה גם שמן שבו אנחנו מטגנים שניצלים, שאוכלים את גרעיני החמניה אחרי שהיא מתייבשת וכמובן למדנו על מבנה הפרח ומחזור חייו.

יוצרים חמניות בכיתה (מצרפת סרטון הדרכה)

סרטון הדרכה ליצירה

החמניות בגינתינו: 

שדה החמניות בחולדה:

קבצים:

חמניה

חג שבועות

השנה אני מחנכת כיתה א'. כל השנה אני מחכה למאי לטקס שבועות, כל האפרוחים שלי מגיעים בלבן עם זר על הראש ויחד אנחנו מרימים טקס מרגש וסוחט דמעות. מה שהכי מיוחד בטקס הספציפי הזה, זה שהם כל כך מתוקים שזה ממש לא משנה אם הם טועים או מתבלבלים וכולם מוקסמים מהמתיקות הזו שהיא כה תמימה ומיוחדת!
השנה הקורונה גנבה לי את הטקס האהוב עליי... אז החלטתי לעשות לאפרוחים ארוחה חגיגית ומיוחדת בכיתה. בשבוע הבא נחגוג את חג השבועות בלבן עם זרים על הראש, אבל קצת אחרת...

היום דברנו על חג הקציר, חג הביכורים. על הטנא שלנו, מאיפה הוא בא ומדוע עכשיו. "וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ, בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים." (שמות, ל"ד, כ"ב)

סיפרתי להם שנעשה ארוחת חג חגיגית בשבוע ובא בוינתיים נקשט את הכיתה בביכורים שלנו.

התחלתי את השיעור עם שפה- חייבת להמשיך ולתרגל כתיבה והעתקה מהלוח. אלו מיומנויות שלא עבדנו עליהם מספיק היות והחסרנו הרבה זמן יקר בזמן הקורונה.
כל פעם כתבתי מילה על הלוח, ירק, פרי או מוצר חלב. כל פעם ביקשתי מילד אחר לקרוא את המילה ולומר לנו לאיזה סל המילה שייכת. הילדים כתבו את המילים במקום הנכון וכך תרגלנו כתיבה בהנאה

אחר כך כל אחד הכין פרי לטנא המשותף שלנו בתלת מימד

השנה כאמור לא עשינו טקס. אז הכנו ארוחה חגיגית ומפנקת בכיתה והכנו הפתעה להורים "מיני טקס" שהכנו במיוחד: 

ערכנו יחד את הכיתה (כי ההורים לא מורשים להכנס) וההורים הכינו לנו שקיות עם בורקסים חמים ושוקו לכל ילד. ביקשתי מכל אחד להביא פירות וירקות וישבנו לאכול בשולחן החג שלנו :)

קבצים:

דפי עבודה

פירות יצירה

ברכה מווווושלם

מי יצא מהביצה? / ורוניק דן בן אבל ואמה דה ווט

ושוב אילת הביאה ספר מקסים שמעודד חשיבה יצירתית ויציאה מהקופסא אצל הילדים. 

יום אחד מוצא רז הברווז ביצה לבנה ונחמדה, ומיד מגיעים כל ידידיו בעלי הכנף ומתחילים להתווכח ביניהם: למי שייכת הביצה? אבל הכל משתנה כשהביצה בוקעת לפתע, והם מגלים להפתעתם מי יצא ממנה...

כל הציפורים רוצות לגדל את התנין החמוד שבקע מהביצה. הן מחליטות לגדל אותו יחד וכל אחת תלמד אותו את מה שהיא מצטיינת בו. 

סיפור מקסים על שיתוף, על חלוקה בנטל, על הרצון להעביר הלאה ידע ויכולות. 

ברגע שהביצה החלה לבקוע, עצרתי את הסיפור ונתתי לכל ילד לצייר מה לדעתו בקע מהביצה. חשבנו יחד מי בוקע מביצה? לא רק ציפורים...

והם חשבו וזרקו רעינות לאוויר, דינוזאור, זחל שהופך לפרפר, צב, פינגווין, נחש, נמלה, תנין, דג, צפרדע ואפילו כינים!!!

כל אחד צייר וכשסיימו המזכתי לקרוא את סוף הסיפור וגילינו יחד על התנין החמוד שבקע ואיך גדל עם חבורת ציפורים.

קבצים:

דף עבודה

ילדה של חלונות/ שירה מוצפי©

הִיא צְרִיכָה כָּל הַזְּמַן,

לָשֶׁבֶת וְלָקוּם,

לֹא יְכוֹלָה רַק לְהַקְשִׁיב 

וְלֹא לַעֲשׂוֹת כְּלוּם. 

יֵשׁ לָהּ צִפּוֹרִים בָּרֹאשׁ,

שֶׁשָּׁרוֹת בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת,

וְכְּנָפַיִם שֶׁרוֹצוֹת לִפְרוֹשׂ,

וְלָעוּף אֶל הַשָּׁמַיִם.

הִיא לֹא אוֹהֶבֶת שֻׁלְחָנוֹת,

הִיא יַלְדָּה שֶׁל חַלּוֹנוֹת,

מִשָּׁם רוֹאִים אֶת הַצְּבָעִים וְהָאוֹרוֹת.

יֵשׁ לָהּ נְשָׁמָה,

גְּדוֹלָה וְצִבְעוֹנִית,

שֶׁרוֹצֶה לְהַרְגִּישׁ חוֹפְשִׁיתְ,

הָעוֹלָם הוּא הַבָּמָה,

וְהִיא הַשַּׂחְקָנִית.

יַלְדָּה שֶׁמְּאִירָה 

כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ לָעוֹלָם,

אוֹהֶבֶת אֶת כּוּלָם

מְטַפֶּסֶת עַל הַסֻּלָּמוֹת,

טוֹוָה לָהּ חֲלוֹמוֹת.

הִיא יַלְדָּה שֶׁל שָׁמַיִם,

יַלְדָּה שֶׁל מַיִם,

עִם אֵשׁ שֶׁל אַהֲבָה בָּעֵינַיִם.

הִיא לֹא הוֹלֶכֶת לְפִי

הַכְּלָלִים שֶׁל הַסֵּפֶר 

כָּל דָּבָר אֶצְלָהּ בְּדֶרֶךְ כְּלָל,

לֹא לְפִי הַסֵּדֶר. 

הִיא לֹא יַלְדָּה שֶׁל כִּסֵּא,

זָזָה סְתָם כָּכָה,

בְּלִי סִבָּה

וְהִיא עֲשׂוּיָה,

עֲשׂוּיָה מֵאַהֲבָה.

לפני כמה ימים נתקלתי בקטע הזה בפייסבוק. שיר? קראתי אותו והוא ממש נגע בי... ביקשתי מהמחברת לקבל את השיר אליי למייל ולהפתעתי היא הסכימה :)

כשקראתי את השיר, כבר דמיינתי את האפרוחים שלי בכיתה, חולמים בהקיץ ומביטים בעצמם בחלון שלהם. 

הקראתי אותו היום פעמיים (הכיתה מחולקת לשתיים זוכרים...?) ובכיתה השתרר שקט דממה. כולם היו קשובים. זה בכלל לא חשוב אם לא הבינו הכל, כל אחד לקח את השיר למקום שלו, למחשבות שלו.

דברנו על חלונות, על פריצת גבולות, דברנו על חלום בהקיץ.... הסתכלנו על הקיר בכיתה וחשבנו יחד האם נוכל עכשיו לשבת מולו במשך שעתיים ולבהות בו. האם משהו יקרה? האם זה יהיה מעניין? האם משהו ישתנה בזמן שנבהה בקיר שלנו? הבנו מהר מאד שזה פשוט לא מעניין ואילו ישיבה על החלון ובהייה דרכו היא חוויה בפני עצמה. אם נשב על החלון במשך שעתיים ורק נסתכל החוצה, הכל יכול לקרות... מעניין מי יעבור בדיוק כשנסתכל, אולי נראה ציפורים נודדות, אולי מזג האוויר ישתנה, אולי רוח תלטף את פנינו. מה שבטוח יהיה מעניין ונוכל גם לחלום בהקיץ על משהו שהיינו רוצים שיקרה :)

כל ילד קיבל דף ובו חלון. הם ציירו את מה שהיו רוצים לראות בחלון, או מה שראו בחלון, או אפילו משהו דמיוני... הכיתה התמלאה בצלילי מוזיקה ישראלית ישנה וטובה וכל האפרוחים עבדו להנאתם.

אני מודה לשירה מוצפי שחלקה איתי את השיר המופלא הזה ומקווה שהוא יתן השראה לעוד ילדים...

קבצים:
ילדה

ילד

קן לציפור / חיים נחמן ביאליק

 

קֵן לַצִּפּוֹר

בֵּין הָעֵצִים,

וּבַקֵּן לָהּ

שָׁלֹשׁ בֵּיצִים.

וּבְכָל-בֵּיצָה

– הַס, פֶּן תָּעִיר –

יָשֵׁן לוֹ

אֶפְרוֹחַ זָעִיר.

נתחיל בזה שזה שיר מקסים, שיר ילדות. אני חושבת שתמיד טוב לחשוף את האפרוחים לחיים נחמן ביאליק. כששאלתי של מי השיר, רק ילד אחד בכיתה הרים את ידו....
הפעם בחרתי בשיר זה בגלל שבזמן הלמידה מרחוק למדנו את צליל החולם. ובמילה "ציפור" יש כמובן חולם. במקרה באותו היום גם קראנו ספר מקסים על ביצים וכך הכל התחבר (על הספר ארחיב בפוסט הבא...)

וכך, שמענו בכיתה את השיר הקסום. כמו נעימה שמתנגנת לה...
דיברנו על החולם, דברנו על הציפור ומשם עברנו ליצירה של ציפור משלנו. כל ילד הכין "קן" ממערבולת של עיגולים בצבעי פנדה. בתוך הקן הם הכינו את הציפור שלהם. 
וכמובן איך אפשר ללא כתיבה? בדרך כלל אני נותנת משימת כתיבה, חשיבה כלשהיא, שאלה... הפעם רציתי להתעמק במיומנות ההעתקה. כתבתי את השיר על הלוח (שיר קצר מאד...) והם העתיקו אותו בבטן הציפור :)

אם רק יכולנו לצאת לפארק לחפש קינים של ציפורים... עוד נלך בהמשך. אני מבטיחה!

קבצים:
ציפור