סביבון מדבר לחנוכה
הדפיסו את הדף על איי4 לבן.
היי, כאמא לנינה גיליתי שהיצירתיות שלי מקבלת כיוון חדש. יצרתי לה חדר קסום, בניתי לה מדפים, מטבח, הכנתי עוגיות והפתעות מיוחדות לגן. ערכתי לה יומולדת מתוקה בהשראת גלידות באמצע החורף - עשיתי הכל :) היום, כמורה לכיתה א' - ב' - אני ממשיכה ללכת בדרכי בהנאה רבה. מנסה למצוא דרכים חדשות לעניין את הילדים, לסקרן, לפתוח להם עולמות של צבע ותחושות. אני מנסה להעביר להם את החומר בדרך קצת אחרת, דרך שאני מקווה תעזור להם בעתיד לזכור את החוויה הזו כמשהו טוב שקרה להם. משהו שיזכרו...
חיבוק פרפר
ימים קשים עוברים על כולנו. המון חוסר ודאות, חדשות קשות והלב מדמם. בתוך התופת הזו, אנחנו מנסות ולו קצת להושיט יד או אוזן קשבת לתלמידנו.
נתקלתי היום בספר מקסים שהעבירו לי בוואטס אפ. "שירת הטריגר" של לילך קיפניס שנמצאת עכשיו בשבי.
הבן שלה כותב: אמא שלי היא עובדת סוציאלית ששנים רבות מטפלת בילדים בעוטף בהתמודדות עם טראומה. לפני שנתיים וחצי היא הוציאה ספר ילדים ודאגה להדפיס ולחלק עותקים שלו בעוטף ללא שום מטרות רווח במטרה לקדם את הנושא ושיגיע לילדים שמתמודדים עם הפחד והטראומה הזו.
דוקא בימים אלה אני חושב על הספר הזה שיכול לעזור ויודע שאמא שלי בטוח רוצה שאפיץ אותו עכשיו. גם אני בתור ילד שגדל בעוטף ועוד לפני הימים הנוראיים שעוברים עלינו עכשיו קופץ מכל רעש של אופנוע או מדלת נטרקת. אני מקווה להגיע לכמה שיותר הורים שיכולים להשתמש בספר הזה ולהקריא לילדיהם ואולי למצוא קצת נחמה.
מצרף קישור לגרסה דיגיטלית של הספר, מבקש שתפיצו הלאה ♡
העברתי היום זום לכיתות א-ב בבית הספר אוסישקין בתל אביב. קראתי להם את הסיפור, לאחר מכן הסברתי להם מה משמעות חיבוק הפרפר וכיצד יכול לעזור להם.
סיימנו את השיעור בהכנת צמיד פרפר שיחזק אותם כשקשה ...
קבצים:
ראש השנה תשפ"ד
ריח של חג כבר באוויר. יש משהו מופלא בחג הזה, ראש השנה. התחלת ההתחלות, פריחה, בגדים חגיגיים, תפוח בדבש, שנות טובות. פלא גדול!
כמו בכל שנה, אני אוהבת לעצב ברכות חדשות שנוכל להפיץ לכל יקירנו ולכל תלמידינו.
שלום כיתה א'!- כיתת קשת פסטל
עברו כבר שנתיים מאז הפוסט האחרון שלי. זו השנה השלישית שלא אפתח כיתה ואקשט אותה לקראת ה-1 לספטמבר. לקראת השנה החדשה שמביאה איתה ריחות של רימונים ותפוחים ואת חגי תשרי.
למי שעדיין לא יודעת, בשנתיים האחרונות עשיתי שינוי ומאז יש לי עסק לחוגי אומנות, סדנאות וכמובן צילום. הרגשתי שאני לא יכולה לתת יותר למערכת שכל כך כשלה להכיל את מוריה. לתת לנו מקום באמת, לפרגן לנו, להכשיר אותנו, לשלם לנו כראוי... אבל כל הכשלים כבר ברורים לכולנו ואני שמחה שיש עוד כאלו שמחזיקות מעמד.אני כרגע ממשיכה בקטנה, מלמדת מדעים ואומנות בחצי משרה. כי זו אהבה גדולה ללמד. זו זכות. אבל זכות שמגיע לנו עליה שכר הוגן.
היה לי קשה לשחרר את עיצוב הכיתה. ופתאום התעורר בי החשק להכין כיתה כמו שהייתי מכינה כל שנה. כיתה אופטימית ושמחה ומלאה בצבע.
אז מה יש לנו בכיתה?
שמות לתאים- התבנית תגיע ריקה, תוכלו להוסיף בכתב יד: