עיגולים של שמחה

השבוע היה שבוע לא פשוט בכיתתי. היה שימוש באלימות מילולית ובאלימות פיזית. הילדים הגיעו כעוסים, דרוכים ולא נעימים. המצב השרה אווירה לא נעימה וכתוצאה מכך כל התסכול יצא באלימות.
אתמול כל היום חשבתי איך אוכל להעביר להם את המתרחש שיוכלו להבין כיצד להיות אנשים טובים יותר, נעימים יותר, חברותיים יותר... משימה לא פשוטה.
אחרי השיעור של היום, הבנתי שוב למה בחרתי להיות מחנכת וכמה המילים שלנו חשובות.

במקום שעתיים חשבון, פתחתי את הבוקר בסיפור מקסים ששירת בדיוק את המטרה שלי!
"התפוחים של מר פיבודי" (מדונה) - זהו ספר קסום שמספר על כוחן של מילים, הוא מדגיש את הצורך לבחור אותן בקפידה כדי לא לפגוע באחרים. בפתיחה של הסיפור כתוב: "ספר זה מוקדש למורים באשר הם". בהחלט ממליצה לכל מורה להקריא לתלמידיו....

קראנו את הספר והבנו כיצד לפעמים מעשה שאנו רואים הוא איננו תמיד מה שנראה לעין... וכשאנו קוראים לאדם בשם מסוים כמו "גנב" כשבעצם לא הבנו את כל התמונה, אנחנו יוצרים מציאות ובעזרת המילים שלנו פוגעים בו ברמה הקשה ביותר.

הם הבינו את המסר מיד. (חכמים האפרוחים שלי.... ) ניהלנו דיון מעניין מאד בכיתה ויצאנו למשימה הראשונה!
כל ילד קיבל כרטיסיה עליה כתוב - "אני מבקש סליחה מ...." המטלה היתה לכתוב סליחה לאדם אחד בו פגעתם. משפחה, חברים, שכנים.... הם ישבו וכתבו סליחה על מעשיהם. תליתי את כל הסליחות על הלוח.

לוח הסליחות שלנו. "סליחה" היא לא מילה שניתן להשתמש בה רק ביום כיפור.

"סליחה" היא מילה שצריך להשתמש בה כל פעם שאנו פוגעים במישהו.

דף סליחות- 

כרטיסיות הסליחה.

לאחר מכן הקראתי להם את השיר "עיגולי שמחה" 

עיגולי שמחה - מאת דסי רבינוביץ ז"ללכל אדם יש עיגול בלב,
עיגול שמחה. 
לפעמים העיגול קטן, אך הוא יכול לגדול ולגדול, 
כאשר העיגול גדול הוא שולח עיגולים קטנים למקומות 
נסתרים בגוף, שלפעמים כואבים! 
יש אנשים שעיגול השמחה שלהם קטן ולנו יש תפקיד - 
לעזור לו לגדול! 
ודאי שואלים אתם "איך ?" 
כל אחד מאיתנו חושב על דרך: 
אפשר להביא לו סוכריה, לתת לו פרח, לשיר לו שיר, 
לצייר לו ציור, או אפילו לומר לו: "בוקר טוב, מה שלומך הבוקר?" 
והכי חשוב - לעשות את זה בכיף, בשמחה, מכל הלב! 
שתזכו לעשות תמיד הרבה עיגולי שמחה לאחרים, 
ובזכות שתגדילו עיגולי שמחה לאחרים, גם שלכם יגדל.

משסיימתי להקריא את השיר המקסים הזה, ביקשתי מאחד הילדים להגיד משהו טוב לילד שיושב לידו, "איזו חולצה יפה יש לך", "את יפה היום", " איזה חיוך יפה יש לך".... וכך כל ילד אמר לילד שיושב לידו.... בסיום העיגול, קמה הילדה האחרונה לילדה שיושבת לידה, חיבקה אותה חיבוק גדול ואמרה לה: "אני אוהבת אותך!". לזה קוראים לסיים בגדול!!!

וכך יצרנו לנו עיגול של שמחה, עיגול גדול גדול! הסברתי להם כיצד כל יכול יכול ליצור עיגול של שמחה מדי יום בכך שיגיד מילה טובה לילד אחר והילד האחר עם ההרגשה הטובה שלו ימשיך את העיגול וירחיב אותו עוד.

כתבתי על הלוח חלק מהשיר: וכל אחד העתיק למחברת שלו. למילים יש כח, חשוב שיהיו כתובות. שיזכירו לנו, שלא נשכח...

ואיך פתרתי את עניין המכות, האלימות, המילים הלא יפות....?
נתתי להם משימה, במקום עונש שבדרך כלל לא מצליח ולא משרת את מטרתו, הם ישבו בהפסקה עם דף סליחות וכתבו התנצלות לילד בו פגעו. כתבו מה עשו לו וביקשו סליחה... לזה אני קוראת חינוך.

 לאחר ההפסקה, כל ילד נתן את המכתב לילד בו פגע.

קבצים:

אני מבקש סליחה

אני מבקשת סליחה

כרטיסיות סליחה