יום הורים תשע"ט
אני חושבת שככל שעוברות השנים, יום ההורים נהיה קל יותר. אין בי טיפת חשש, לחץ, או כל הרגשה שלילית אחרת. להיפך, אני תמיד מתרגשת לראות שוב את ההורה שמאחורי הילד. לשמוע מה הוא חושב על הילד, על ההתרשמות שלו, על ההרגשה שלו בכיתה, מה הוא רואה מבחוץ. אני תמיד מספרת לכל אחד מהם משהו קטן ואישי על האוצר הפרטי שלהם. חוויה שחווינו יחד, משהו שאמר לי, רגע מיוחד שהיה בכיתה. תמיד סיפור קטן כזה שייתן להם להרגיש שאני פה בשביל הילד. שאני רואה אותו באמת. שאני מכירה אותו ומבינה אותו. אני חושבת שזה חשוב יותר מחשבון, שפה ואנגלית...
כידוע, חזרתי לפני שבועיים וחצי מחופשת לידה. ביקשתי מההורים מראש שלא יפנו אליי ויתנו לי זמן להכיר שוב את הילדים שלי. לראות מה השתנה, מה התחדש, האם התבגרו... רציתי לבוא אליהם נקייה ופתוחה. וכך היה. שקט מופתי. אתמול סוף סוף נפגשנו וביקשתי מההורים לבוא אליי עם שאלות, תהיות, בקשות. ובעיקר להגיד לי מה הם חושבים על הילד שלהם. מה הוא מספר כשהוא בא הביתה.
אני אוהבת להקשיב להם מאד! לשמוע את הדברים מהצד השני. זה מאד מעניין ונותן לי סוג של מראה.
היה לי מאד כיף אתמול. רגוע, נעים. ובעיקר- מרגש!
לפני היום הורים ישבתי עם כל ילד ושאלתי אותו אם היה מקבל מטה קסמים, מה היה רוצה לשמר. (תהליך ארוך של הסבר על המילה "לשמר" ואחכ עוד כמה דקות של תהייה וחיפוש מה טוב בי ומה אני רוצה לשמר), לבסוף הצליחו להגיד את אשר על ליבם. היה לנו שיח מלב אל לב. שיח אמיתי. לאחר מכן סיפרו לי מה היו רוצים לשפר. זה באמת רגע מכונן...
התוצאות לפניכן...
קבצים:
מטה קסמים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה