הילד הזה הוא אני...
השבוע הקראתי לאפרוחים את הספר "הילד הזה הוא אני" של יהודה אטלס.
הספר נכתב כאשר היה יהודה אטלס בן 37, והוא נכתב במשך כשלוש שנים, בשל הרצון העז של יהודה "לשמור ולשמר את הדברים שקרו לילדים שלי".
|
תִּשְׁעִים שִׁירִים, תִּשְׁעִים רִגְעֵי יַלְדוּת מֻכָּרִים וּמְיֻחָדִים, כִּי הַיֶּלֶד הַזֶּה הוּא כֻּלָּנוּ.
אֲנָשִׁים זָרִים שֶׁאֲנִי בִּכְלָל לֹא מַכִּיר,
מִמְּקוֹמוֹת אֲחֵרִים וְגַם פֹּה מֵהָעִיר, הָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁיֵּדְעוּ כֻּלָּם, שֶׁיֵּשׁ יֶלֶד אֶחָד בָּעוֹלָם. וְהַיֶּלֶד הַזֶּה הוּא אֲנִי.
כל ילד קיבל מסגרת של פנים ויצר את עצמו. בנוסף, הם קיבלו "שערות" מנייר בכל צבעי השיער והדביקו לעצמם על הראש. כל ילד צייר את איך שהוא רואה את עצמו...
אז גם אני הכנתי את עצמי :)
והנה עבודות הילדים...
משם עברתי לדבר איתם עם הפכים. מה משמעות המילה, אילו הפכים הם מכירים...
כל ילד בתורו נתן דוגמא להפכים וכך בעצם היתה "הכתבה" בכיתה של מילים שונות. למדנו על מילים חדשות, על סיומות שלא הכרנו - כמו במילה "גבוה" וכולם בעצם היו חלק פעיל מהלמידה.
|
היי, אולי פספסתי, יש את הקןבץ הריק של ההפכים?
השבמחקהקבצים עלו
מחק