מי בתור.....???
יום הורים. עבורי זהו יום לא פשוט. כבר שבוע שאני עובדת על המפגש הזה. אוספת את כל מחשבות המורים המקצועיים, בודקת עם הילדים מה הם חושבים ומכינה סיכום משלי. לא פשוט בכלל....
השנה החלטתי שאני מתמקדת בהורה ובילד. (כאילו מה חדש...?), אבל זה חדש. שנה שעברה יום ההורים היה יחד עם הילדים וזה הקשה עליי מאד לדבר עם ההורה. כל המטרה מבחינתי היא לשוחח עם ההורה ולהבין מה הוא רואה, מה הוא צריך, מה הילד מרגיש, אבל שיחה של אנשים מבוגרים. לא שיחת "טפיחה על השכם" עם האפרוחים הקטנים.
אז מה צריך בשביל זה?
הכנתי שאלון לכל ילד, בו הוא כתב איך הוא מרגיש בכיתה, האם כיף לו בכיתה, מי הם החברים שלו, במה הוא הכי טוב, איך הקריאה שלו, איך הכתיבה שלו ועוד...
אני לא בטוחה שאני מופתעת ממה שקרה ברפלקציה הזו, אבל מה שהם כתבו, זה בדיוק מה שאני הייתי כותבת.
כמה אמת יש בהם! כיף גדול.
ומה עם ההורים?
שלחתי להם מייל שמסביר שהיום הזה הוא בשבילם. שיגיעו מוכנים עם שאלות, תהיות או כל דבר שהם רוצים לדעת.
ומה יצא?
יצא שהיה לי יום הורים מהנה (כן, מהנה), שמח ומתגמל. דאגתי לתת לכל הורה את ההרגשה שאני יודעת בדיוק מי הילד שלו ופחות התעמקתי בקריאה או בכתיבה שלו. הראתי להם שהם באמת שלי ובאמת תחת חסותי וכאמא אווזה טובה אני שומרת עליהם טוב טוב. היה מרגש מאד לשני הצדדים וחוויתי !
את הדובדבן של הקצפת שמרתי לסוף המפגש, שנייה לפני שהם יוצאים מדלת כיתתי.
חילקתי לכל הורה את ה"גאווה שלי", צילום של הילד שלו כאשר נבחר לגאוות היום. מאחור, ביקשתי מכל ילד שיכתוב למה הוא גאה בעצמו והנה לכם המתנה המושלמת!
ביקשתי מההורים כי יתלו את המגנט על המקרר וכל בוקר יזכירו לאפרוח הפרטי שלהם כי הוא הגאווה שלי, יזכירו לו את הגאווה שלו בעצמו ויגידו לו כמה הם גאים בו! חגיגה של גאווה!!!
כל הגאוות שלי חיכו בסבלנות על דלת הכיתה. לאט לאט הלכו הביתה....
"אני גאה בעצמי כי אני תמיד עושה שיעורי בית ואני נדיבה ועוזרת לחברים. אני גם טובת לב,
אני גם חברותית, וגם הכתב שלי יפה ונקי."
"אני גאה בעצמי כי אני עוזרת לילדים שהם בוכים אפילו אם הם לא חברים שלי"
השאלון שחילקתי לכל ילד...
איזה שיעור אני הכי אוהבת?
אני אוהבת את כל השיעורים כי יש לי מורה טובה שמלמדת אותי.
איזה שיעור אני פחות אוהבת?
כלום, אין כזה דבר.
במה אני הכי טוב?
אני הכי טוב בהכל.
מה הייתי רוצה לשפר?
אני אתנהג יפה ואהיה תמיד גאוות היום.
כשחזרתי הביתה אתמול בערב, החלטתי שאכין להם פתקים קטנים
ואחלק להם כל פעם שיעשו משהו טוב .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה