יום שבת, 5 בספטמבר 2020

 בכיסים של גילי / איריס ארגמן

"גילי אוהב לאסוף כל מיני דברים. את הדברים שגילי אוסף הוא שומר בכיסים. מסתתרים שם המון דברים: קפיצים, ברגים, אבנים, אצטרובלים, גלגלים.

ככה אמא חושבת, אבל אצל גילי לא תמיד מה שנראה כמו בורג הוא באמת בורג. לדמיון של גילי אין גבול, וגם הדברים שהוא מוצא ומחביא בכיסים לא תמיד מתנהגים כמו שצריך...

לפעמים הם פשוט יוצאים משליטה... הצטרפו אל גילי ואל ההרפתקאות המסעירות שלו, שמחכות ממש מעבר לפנה".



אם יש משהו שאני אוהבת לשמר אצל האפרוחים שלי, זה הדימיון והיצירתיות האינסופית. נאמר לא פעם כי בית ספר בעצם מכבה את הדימיון והופך את הילדים לרובוטים. לשווים. אז אולי זה היה נכון פעם ואולי זה עדיין נכון אצל חלק מהמורות. אבל בעיניי השיעור הזה שהוא שיעור שנותן למח מעוף וחופש ליצור, הוא חשוב יותר מכל שיעור אחר.


לאחר שהקראתי להם את הסיפור בפארק כמובן... כל ילד קיבל ממני קרטון ביצוע והתבקש ללכת לאסוף "זבל" שהוא מוצא. בלונים קרועים, פקקים, מקלות ארטיק, חתיכות של קונפטי, זרדים, מקלות... אפילו הפארק זכה לניקיון קטן בזכות ה"זבל" שאספנו.

כל יחד יצר על פי דימיונו כל מה שרק רצה...

והקסם לפניכם:




רובוט

כלב חמוד

ציפור מטילה ביצים

ציפור עם ענף של זית

כלב
 
איש עם כובע

כשהגעתי הביתה הראתי לנינה שלי (שעלתה בעצמה לכיתה א' לפני כמה ימים...) את יצירות הילדים וסיפרתי לה מה עשינו. מיד ביקשה לרדת למטה לאסוף גם בעצמה וליצור משהו משלה. היא הכינה כפיר קטן ומהמם!!!


תגובה 1: