פשוט להיות נחמד.... אולי לא....?

השבוע הקראתי בכיתה את הספר "למה חתולים לא נחמדים" של אורי לברון. 
מה גורם לחתול להיות לא נחמד? איך אפשר להבין חתול עצבני? האם הוא רעב? ואולי הוא עצוב או בודד? ספר ישראלי חדש ומעורר מחשבה על ראיית האחר, על חתולים ובעצם על כולנו.

כשחתול נראה לא נחמד, אולי הוא בעצם פוחד או רעב? אולי מישהו התנהג אליו בצורה שאינה נחמדה? כשמביטים על חתול, על ילד או על כל אחד בעין טובה - נפתח הלב, הכעס נדחק הצידה וקל יותר ללמד זכות. הספר קורא לנו לא למהר ולשפוט אחרים אלא לחכות רגע, לפקוח את העיניים ואת הלב, ללמד זכות ולמצוא את הטוב.
נראה כי כולנו שכחנו רגע מה זה להיות נחמד... לפעמים רק צריך לפקוח את העיניים ולשים לב מה קורה סביבי. אולי מישהו עצוב, אולי מישהו זקוק לעזרה, אולי מישהו רק זקוק לחבר, לאוזן קשבת. כל שעלינו לעשות, הוא להביט סביב...

הרגשתי שהקטקטים שלי זקוקים לתזכורת. הרוחות קצת סוערות לקראת סוף השנה והם צריכים לגלות יותר אהדה אחד כלפיי השני, יותר אכפתיות ונחמדות.
הם מאד נהנו מהסיפור ומיד הוסיפו, כל אחד נחמד בדרך שלו. לפעמים חושבים שהוא לא נחמד, אבל זה הכי נחמד שלו... צודקים! רק צריך להקשיב ולהסתכל, כבר אמרתי... קצת יותר רגישות.

כל אחד הכין חתול מופלא משלו. בתוך החתול כתבו מה הם יכולים לעשות על מנת להיות נחמדים יותר לילדי הכיתה.
התוצרים היו מופלאים ומרגשים... התוצאה לפניכם:

 לוח אחד של תוצרים

הספר המקסים:

קבצים:
חתול